נתחיל כמובן בפרויקט של אורטל חזן : עיר נווה מדבר – אילת
העיר הקיימת מעבר לתיירות, היא עיר ללא זהות עירונית מוגדרת, אינה מתייחסת להיותה עיר–מדבר, אלא רק להיותה עיר–ים. "בפרויקט, בחרתי לנתח את הרחוב המרכזי של העיר – שדרות התמרים,המתחיל בהרי המדבר ומסתיים בים. מהי המשמעות של החיים במדבר? מהי ההפסקה מהמדבר? מתוך רצון לענות עלשאלות אלו, בחרתי לעסוק במושג נווה–מדבר", היא אומרת. מקום המהווה אבן שואבת, מכנס, נותן מחסה מהשמש ומספק מנוחה, מיםומזון. כיכר האוניברסיטה מהווה מוקד התייחסות בהצעתי. התכנון מציע מרחב שייצור עירוניות חדשה ומתפקדת לעיר, עירוניות– מדברית הנותנת מענה המותאם לוקאלית, באמצעות יצירת דפוס בינוי ייחודי המותאם לטופוגרפיה, לאקלים ולנוף האילתי.
מריה סורוקין כניסה לעיר כמקום – ערד:
בערד תבחין מרחוק אך ככל שתתקרב היא תעלם. חזון מייסדיה כלל הבטחה רבה; עיר בעלת אוויר נקי ונוף מדברי משגע, עיר מודרניסטית שבתחילת דרכה הייתה מקום נחשק ביותר. בפועל החזוןהתנפץ. מטרת הפרויקט -להחזיר חיים לעיר. ערד יושבת על ציר מרכזי המוביל לים המלח ולאילת ומתקיימת בו תנועהערה, שלא נכנסת אליה. בפרויקט, יצרתי מרכז תרבות הפוגש את הנוסעים לכיוון ים המלח כבר בצדי הכביש הנכנס לעיר.
מהותו של מרכז התרבות היא ליצור עניין מידי אצל הבאים ולגרום להם לרצות לעצור להתרענן בעיר ואף לשהות בה זמן מה. מרכז התרבות בנוי כנווה מדבר ויקיים דיאלוג תמידי בין העיר למדבר אם בצורה ואם בחומר. יצירת מיקרו-אקלים מוצלשנעים להתהלך בו ומגן על עוברי האורח מהחום המדברי. כל זאת על מנת לתרום לאינטראקציה בין האנשים, הקומפלקס והמדבר.
ראובן פריאב Urban Stream – קריית גת:
הפרויקט עוסק בשאלת הנחל העירוני ומהו יחסן של הערים בישראל כלפיהנחלים העוברים בהן. נחל לכיש העובר בגבולה הצפוני של קריית גת על שני יובליו הינו נחל אורבאני. שם מנסה ראובן פריאב, לבדוק כיצד הנחל מכונן את העיר. ההצעה כוללת אלטרנטיבה תכנונית לעיר קריית גת, כזו המתייחסת כראוי אלקיומו של הנחל, הגדרת העיר על ידי דחיסתה לתווך שבין שני יובלי הנחל המתפצלים, תוך התייחסות לתמ"מ לקריית גת לשנת 2035 , תכנית בה העיר משלשת את נפחה.
