לאחר התחנה הוורודה ברחוב אילות בה התבקשו העוברים והשבים לבטא מחשבות חיוביות על גבי לוחות התחנה, ה"קמפוסלון" – סלון שהוקם על ידי סטודנטים במרחב קמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון מתוך מחשבה ליצור אווירה ביתית וחמימה, פרויקט "האור שבך" מבית היוצר של תלמידי "קדם עתידים" מבית הספר התיכון ע"ש "רבין", שיצרו מגוון אהילים הנושאים ערכים והוצגו לראווה ברחבת הכניסה לבית הספר, "התחנה החיובית" שעוצבה בחזית בית ספר "עציון גבר", בתוכה הוזמנו הבאים לבטא את המחשבות שלהם על גבי הלוחות שהוצבו במקום, הגיע תורם של המורים, שעיצבו את החצר של פסג"ה (מרכז להכשרת סגלי הוראה) הממוקם באוניברסיטת בן גוריון באילת.
לפני כשנתיים החלה המחלקה לחינוך ועיצוב סביבתי בעירייה, לקדם את החינוך לקיימות בזיקה לקיימות עירונית חברתית תוך העמקת ההתנסות בגישת ה Place Making. ביחד עם מיזם "הקיימנים" של תומר בן עמי התקיימו ארבעה פרויקטים לעיצוב המרחב העירוני אותם עיצבו סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון באילת ומכון הערבה שיצרו את ה"קמפוסלון", תלמידי תיכון "רבין" שיצרו את התחנה "האור שבך" במרחב הכניסה של בית הספר, מורים ונציגי סביבה שיצרו ביחד את ה"תחנת האוטובוס הוורודה" ו"התחנה החיובית", שעיצבו תלמידי בית ספר "עציון גבר" שהינו בית ספר ירוק מתמיד. והפרויקט החדש, "חצר פסג"ה" המשמשת נקודת מפגש בין קפיטריה פעילה, סטודנטים, מורים, אולפן לעולים חדשים, נבחני פסיכומטרי ועוד.
כל התחנות תוכננו על פי ארבעה עקרונות מובילים: יצירת מרחב שנבנה בשיתוף קהילה, מעורר למחשבה ומעלה חיוך, מעודד למעורבות להתערבות בקרב תושבי העיר ומספר סיפור מקומי חיובי שנבחר על ידי המתכננים הצעירים.
רונה שפירא – מנהלת המחלקה לחינוך סביבתי בעירייה המובילה את הפרויקט ציינה, כי פרויקט "חצר פסג"ה" נולד כחלק מצורך אותו הביעו סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון, שלקחו חלק בקורס פלייסמיקינג (place making) בשנה שעברה. "הסטודנטים אז הביעו רצון לייצר אווירה חברתית וקהילתית מזמינה שתבוא לידי ביטוי גם במרחבי הקמפוס. עם אמירה זו המשכנו לקורס אותו הובלנו לאורך כל השנה עם מורי אילת, בהובלתה של רונית בית הלחמי – מנהלת מרכז פסג"ה אילת. ברוח אמירת הסטודנטים בחרנו להמשיך ולעצב את רחבת הקמפוס הפעם בנקודה שמשרתת את שני הקהלים: הסטודנטים והמורים, מתוך מחשבה, כי נקודת מפגש זו יכולה לייצר ולהפגיש בין הקהילות השונות ולייצר שיח חדש על העיר, על החינוך על הקמפוס ועל כל נושא אחר שיעלה".
עוד ציינה רונה, כי העיצוב נולד מתוך תובנות שנאספו בראיונות אישיים שקיימו המורים והסטודנטים עם דיקאן הקמפוס, מרצים, סטודנטים, בעל הקפטריה, ועוד. תובנות "קפה עולם" – שיח קהילתי שיתופי, אליו הוזמנו גם קהילת העיר כולה וכמובן, קורסים מתמשכים לסטודנטים ומורים.
"מכל אלו עלה באופן ברור, כי יש צורך לייצר מקום צבעוני ומזמין, שמייצר אפשרות למפגשים חדשים ומביא איתו בשורה אחרת וחדשה שמספרת גם סיפור מקומי" ציינה רונה והוסיפה, כי לפרויקט חברו מספר שותפים, ביניהם: אמנים מקומיים מנאות סמדר ועד אילת, פדרציית צפון אמריקה, קואליציית NEGEV NOW, מרכז פסג"ה, אונ' בן גוריון באילת, אגף החינוך בעירייה והיחידה האזורית לאיכות הסביבה.
