מידע המגיע והחשוף לעובדים בדרגים נמוכים הוא מוגבל, אולם גם בו יכול להתבצע שימוש אשר כול להסב נזק, כדוגמת דיון יומי, מבצעים עתידיים, מחירי קניה וכו’ .

בשוק בו התחרות היא גדולה, בעלי העסקים “צמאים” למידע על מתחריהם כדוגמת: התפתחות עתידית, דרכי שיווק, מבצעים, הסכמי סחר ועוד. לכן, כשמדובר בגורם בכיר אשר מועל באמון שניתן לו ע”י הארגון – הנזק יהיה גדול פי כמה.

עובד זוטר בדרך-כלל יעביר את המידע שברשותו בתום לב, מבלי להיות מודע למידת חשיבות המידע, עובד בכיר יודע את כוח המידע שברשותו, לכן במידה שיחליט לעשות בו שימוש לרעה – ידאג לקבל תמורה ראויה בעדו.

כדי לייצר מודעות, יש ליחס חשיבות לכל עובד במערכת ולהבהיר לו את חשיבותו למערכת וחשיבות המידע שברשותו לקיום המערכת.

בדרך-כלל, בשיחות חולין אנשים משתפים באופן בלתי מודע את חבריהם לשיחה במידע שקשור למקום עבודתם, אשר לכאורה אינו יכול להזיק לעסק. אולם צריך לזכור שאין אנו יודעים לאן מידע זה יתגלגל ואיזה שימוש ייעשה בו.

על פי נתונים אלה, הדרך הטובה ביותר למנוע זליגת מידע היא ע”י פיתוח מודעות לנושא בתחילה וביצוע בקרות בגלוי ובידיעת המבוקרים, כדי למנוע הדלפה ולפתח את חשיבות הדיסקרטיות במערכת.

בנוסף לכך, יש להשתמש בכל כלי העזר הקיימים, כגון: גריסת חומר, שינוי סיסמאות, הרשאות והגדרות מגבילות ועוד.

המלצתי:הגברת חשיבות תחום מניעת אובדן ומודעות בכל רמות הארגון. נהלים, ערנות, פיקוח ובקרה יכולים למנוע חלק גדול מאובדן מיותר זה.

מתוך הספר “סוד התוצאה”.

 

תגובות

להשאיר תגובה